מרי ובעלה יהודים אזרחי אחת המדינות הנאורות באירופה, הדואגות להפריד בין דת ומדינה. שניהם יהודים אשר נישאו כדת משה וישראל. כמו הרבה זוגות, גם הם  לפני נישואיהם חתמו על הסכם ממון הקובע הפרדה רכושית מוחלטת ביניהם. לאחר מספר שנות נישואין, עלו יחסיהם על שרטון ומרי ביקשה להתגרש וקבל גט כשר. בעלה ביקש חצי מדירתה כתנאי לגט. על-פי החוק במדינתם, הוא כמובן אינו זכאי לדבר, אולם רב הקהילה היהודית אמר למרי שאם היא רוצה לקבל את הגט, מוטב שתשקול לוותר על חצי מהדירה כי אין לו אמצעי לאכוף על בעלה כל החלטה המחייבת אותו לתת לה את הגט.

בחלוף 4 שנים, בהם מרי הייתה מסורבת גט, הגיע בעלה לביקור בישראל. כאן, באמצעות ארגונינו המייצג נשים עגונות ומסורבות גט, היא הגישה נגדו תביעת גירושין ובמסגרתה הוצא נגדו צו עיכוב יציאה מחשש שישוב לארצו ויותיר אותה עגונה. כאשר הבין הבעל שעד שלא יתקיים דיון משפטי בתביעת הגירושין של אשתו, הוא מעוכב מלצאת מן הארץ ושיש מה להפסיד, הזדרז ונתן למרי את הגט המיוחל.

בשבוע שעבר אושר סופית תיקון חוק שיפוט בתי דין רבניים. תיקון זה מקנה לבית הדין הרבני סמכות בינלאומית לדון בתביעת גירושין של כל אישה יהודייה. מעצם סמכות זו יוכל בית הדין להטיל סנקציות כדוגמת עיכוב יציאה כנגד בעלים סרבני גט – והכל ללא קשר לאזרחותם של הצדדים.

ארגוני נשים רבים ולוחמות צדק פמיניסטיות הביעו תרעומת נגד תיקון זה. טענתן, בין היתר, היא כי אין לאפשר הרחבת סמכויות לבתי הדין הרבניים כלל. בנוסף, הן ניסו לטעון כי תיקון החוק מאפשר להרחיב את הליך הגירושין לכל העולם באופן שמדינת ישראל תהפוך להיות מקום שיהודים מן התפוצות יפחדו להגיע אליו מחשש שיעשה שימוש לרעה בהליכי משפט, או לחילופין יבחרו להגיע דוקא אליה לצורך הגשת תביעות משפטיות

כמי שמייצגות יום יום נשים עגונות ומסורבות גט בבתי הדין הרבניים, אנו יכולות לומר שאכן המערכת, כמו מערכות רבות אחרות, לא חפה מחסרונות. יחד עם זאת, זו המערכת הקיימת היום במדינת ישראל ואיתה צריך לנצח. האפשרות לפתח מערכת אלטרנטיבית או לשנות את שיטת הנישואין והגירושין הנהוגה כיום במדינת ישראל, אין בה כדי לסתור את העובדה שניתן לפעול בעניינים אלו מבלי להפסיק לפעול בתוך המערכת הפועלת כיום. במערכה מול בתי הדין, אסור להקריב דווקא את העגונות. אדרבה, צריך לאפשר למערכת לפעול לעזרתן כמה שיותר.

אדם המסרב לתת גט לאשתו ומשאירה כשבויה בידו הוא פושע. הוא אינו שונה מאדם אשר ביצע פשע במדינתו ונעצר בגין אותו פשע במדינה זרה בה בחר לטייל. על כן, אם בוחר סרבן הגט הפושע להגיע לישראל, ולמדינת ישראל תהא הסמכות לעכב את יציאתו בגין סרבנותו – טוב שכך.

כמדינה יהודית, אנו צריכים לסייע לאישה יהודייה להשתחרר מכבלי נישואיה אם אינה יכולה לעשות זאת במדינה בה היא חיה. מתוקף היותה של ישראל גם מדינה דמוקרטית, ודאי שיש לצמצם עד כמה שניתן את הפגיעה בזכויות יסוד של כל אדם, כדוגמת חופש התנועה שלו, הכל תוך איזון ראוי בין מידת הפגיעה בזכות זו אל מול הפגיעה בחירותה של האישה.

אין חולק כי המציאות אינה אוטופית במערכת בתי משפט לענייני משפחה ובמערכת בתי הדין הרבניים בכל הנוגע לסכסוכי גירושין. יחד עם זאת, יש להיזהר לבל "נשפוך את התינוק עם המים". פתרונות הלכתיים לסוגיית סרבנות הגט והעגינות, מציאת אלטרנטיבות, שינוי מערך הנישואין והגירושין – כל אלו יכולים להיעשות במקביל להתמודדות עם מציאות ההווה, בה נשים יהודיות ברחבי התבל מוצאות את עצמן שבויות במערכת נישואין ללא מושיע.

 

עו"ד תמר אודרברג מטעם ארגון "יד לאישה" מבית רשת אור תורה סטון, ארגון המסייע לעגונות ומסורבות גט

 

 

מוקד ארצי