ביד לאישה קיימת מחלקה סוציאלית בדיוק למטרה זו. הליך הגירושין הוא סוחט רגשית, מלא בזכרונות מרים מההסטוריה המשותפת של הזוג. אנו ביד לאישה ערים למצוקה זו ולכן המחלקה הסוציאלית פועלת במספר מישורים. ישנה אפשרות לפגישות קבועות עם העובדת הסוציאלית במטרה של ליווי פרקטי לאורך ההליך המשפטי. יש אפשרות לקבל מאמנת אישית על מנת לחזק את תחושת הערך העצמי ואת תחושת המסוגלות בדרך כלל לאחר תקופה שהתחושות האלו נדמו. יד לאישה מקיימת קבוצות תמיכה עם נשים שסיימו את המסע לגט יחד עם נשים שנמצאות בתחילת דרכן.

בעלים רבים מסרבים לתת גט לנשותיהם, או לפחות מצהירים כך. את שאלתך ניתן לחלק לשני חלקים: א. אם עדיין לא התקיים דיון בערכאה שיפוטית כלשהי, קרי: בבית משפט לענייני משפחה או בבית דין רבני, והבעל הצהיר שהוא מסרב לתת גט, לא הייתי נבהלת. פעמים רבות הבעל "סרבן הגט" מגיע לבית הדין הרבני, ובמעמד הדיון, ובשכנוע הדיינים הוא מסכים להתגרש.

ב. החלק השני של התשובה מתייחס למצב בו התקיימו דיונים בבית משפט או בבית הדין הרבני, והבעל עדיין מסרב לתת גט. במקרה כזה, במקרים מסוימים, בית הדין הרבני – אם נוכח שיש עילות לרצונך להתגרש, יכול לפסוק לחייב את הבעל לתת גט, ובמקרים מסוימים אף לכפות עליו לתת את הגט. החוק מאפשר לבתי הדין להטיל על הבעל סרבן הגט סנקציות, או בלשון החוק צווי הגבלה, שמטרתם להביא את הבעל סרבן הגט לגרש.

בין צווי ההגבלה נכללים איסור יציאה מהארץ, עבודה במשרה ציבורית, שימוש בחשבון בנק, שלילת רשיון נהיגה ועוד. והסנקציה הקשה ביותר היא מאסר. כמובן שהסנקציות אינן מהוות ענישה, אלא תמריץ לבעל סרבן הגט לתת גט לאשתו.

בעל כזה נחשב לסרבן גט לכל דבר ועניין. בעלים סרבני גט, אשר רוצים למשוך זמן, לנקום בנשותיהם, או להמשיך לשלוט בהן, מנצלים את הבמה במהלך הדיונים, ומשתמשים בתירוצים הלכתיים המאפשרים להם להתנות תנאים. בבתי הדין הרבניים נוהגות שתי אסכולות הלכתיות. האחת גורסת שאם הבעל חייב לתת גט, אז החיוב הוא מוחלט, והוא חייב לתת גט מייד, ללא שום תנאי. האסכולה השנייה גורסת שאם סירוב הבעל למתן הגט אינו מוחלט אלא מותנה על ידי הבעל בקיומם של תנאים שהציב, הרי שאז יש להישמע לתנאיו של הבעל בטרם יחוייב בגט. ויתרה מכך, לפי אסכולה זו, אף אם חויב הבעל כבר בגט אלא שהוא מתנה תנאים שלפי שיקול דעת בית הדין נחשבים תנאים סבירים, הרי שחיוב הגט לא ימומש, ולא יוטלו על הבעל סנקציות בטרם תמלא האישה את תנאיו. גישה הלכתית זו, נותנת לגיטימציה להצבת תנאים על ידי הבעל לשם קבלת הגט, ולמעשה מרוקנת מתוכן פסקי דין המחייבים את הבעל בגט.

בכדי להתמודד עם תופעה זו של סרבני גט, יש צורך בידיעה מדוקדקת של ההלכה, ושל כל האפשרויות והסייגים, וכן הכרת גישות הלכתיות הסותרות את הגישה הזו. צוות "יד לאשה", המורכב מטוענות רבניות ועורכות דין מכיר את ההלכה, ופועל על פיה, ומתוך הכרות מדוקדקת עם ההלכה והפסיקה מתמודד עם תופעה זו של סרבנות גט בהצלחה יתרה.

אחת מהאפשרויות להימנע מסרבנות גט, היא על ידי חתימה על הסכם קדם נישואין כדוגמת "הנספח הישראלי לכתובה". הסכם זה מעניק תמריץ כלכלי שלילי לסרבן הגט והופך את סרבנות הגט ללא משתלמת. על פי הסכם זה – הצד הסרבן יחוייב בתשלום מזונות גבוהים לצד המבקש להתגרש כל עוד הם נשואים זה לזה כדת משה וישראל, וחתימה על הסכם זה תרתיע את הבעל מלהפוך לסרבן גט אם חלילה הנישואין יגיעו לקיצם.