סרבן וטוב לו

סרבן וטוב לו

בשבועיים האחרונים כוכב חדש דרך בשמי התקשורת הישראלית, והוא רהוט, יודע דבר ובקיא בהלכה. הוא כוכב אלים, מניפולטיבי ואינו דובר אמת כלל. אבל זה ככל הנראה, רק הופך את מופע האימים התקשורתי של סרבן הגט עליו הטיל בית הדין סנקציות חברתיות והלכתיות, לחוויה מעניינת יותר לקורא ולמאזין.

עוד מקרה שקרה השבוע, במהלך דיון בבית הדין הרבני, הכה בעל אלים את עורכת הדין שייצגה את אשתו. כך, לעיני הדיינים באולם המשפט, הוא תקף אותה רק מכיוון שאשתו ביקשה גט. מיד עם התרחש האירוע, נקראו לאולם אנשי הביטחון של בית הדין, הם השתלטו עליו והוא עוכב לחקירה על-ידי המשטרה.

בניגוד להתעניינות בסיפורו של סרבן בגט, הפעם לא שמעתי איש מחברי שואל מדוע. מדוע הכה הבעל את הפרקליטה? אולי הייתה לו סיבה מוצדקת? אולי איימה עליו הפרקליטה בניכור הורי? אולי סירבה לבקשת הורות משותפת? אולי כדאי לשמוע את הבעל המכה לפני שאנחנו מזדעזעים ממפגן האלימות? בזוגיות הרי שני שותפים, כך גם בגירושין וייתכן שהייתה לו סיבה מוצדקת. לא שמעתי ראיון רדיו אחר, לא מופע טלוויזיוני ולא שיחת נפש עם ח"כ דורש טוב, בכנסת ישראל, איש אלים הועבר לטיפול משטרת ישראל. נקודה.

אל תטעו – סרבנות גט גם היא אלימות. אלימות בחסות הדת, ניצול ציני של כוח בלתי סביר שניתן לאדם, המעז לעשות בו שימוש כנגד בן הזוג שלו. סרבנות גט היא הפעלת כוח בלתי סבירה, והיא דבר פסול באופן מוחלט בשני הצדדים. היא שלילת חירותו של אדם, ובמקרה הזה-חירותה של אישה. זה פחות צבעוני מאגרוף לפנים, משאיר פחות סימנים על הגוף, אבל מצלק את הנפש לא פחות. הסרבנות היא למעשה שליטה על רחמה ועל מיניותה, היא פגיעה בזכותה הבסיסית לקיים זוגיות ולהקים משפחה חדשה, היא שליטה כפויה על חייה ולקיחתם בשבי.

איך עולה על דעתו של אדם סביר לנסות ולהצדיק פגיעה עמוקה כל כך באישה? איך נולד העיוות המחשבתי המנסה להבין לליבו של סרבן הגט? על השאלה הרחומה המופנית אל סרבן הגט 'למה'? יש רק תשובה אחת – כי אפשר.

גם הבעל המכה וגם הבעל סרבן הגט, לא נעשו אלימים בבית הדין הרבני. הם הגיעו עם האלימות מהבית, לעיתים נחבאת מאחורי חליפה, לעיתים לובשת ג'ינס וחולצה דהויה, לעיתים יש לה לשון חלקה או גסה או שהיא דוברת הלכה. האלימות לובשת ופושטת צורות, היא לא צומחת לפתע יש מאין, אין לה צידוק ואין עליה מחילה. מאחורי כל אלימות עומד אדם חולה, שזקוק לטיפול לא לבמה.

הקרקס שהתנהל השבוע בתקשורת הוא בזיון חברתי שנותן יד לאלימות. הראשונה לשלם את המחיר הייתה האישה מסורבת הגט, שנגררה בעל כורחה לחשיפה תקשורתית ממנה ניסתה להימנע ככל יכולתה, והיא עוד עתידה להמשיך ולשלם את המחיר על העץ הגבוה אליו טיפס בעלה בשבוע האחרון, באמצעות התקשורת. אך כאשר יכבו האורות, ידמו המיקרופונים  והקהל יתפזר לביתו, רק היא תישאר שם  להילחם על חירותה.

פנינה עומר, מנכ"לית ארגון 'יד לאישה' מבית רשת אור תורה סטון, ארגון הסיוע הגדול בעולם לעגונות ומסורבות גט