כוונתך אולי רצויה אך מעשך אינו רצוי

כוונתך אולי רצויה אך מעשך אינו רצוי

בשבוע שעבר פרסמת טור ובמרכזו סיפורה של האישה העגונה צביה גורודצקי. כדי להמחיש דעתך על מעמדה של צביה בחיי הנישואים כינית אותה 'כיסא', 'רכוש' ו'כלב'. ברי לי כי כוונתך הייתה לזעזע את הקוראים ביחס למצבן של נשים יהודיות בגירושין בישראל, אך אישה אינה כיסא שניתן לשבת עליו, ואינה כלב, גם אם היא שבויה בכבלי הנישואין בידי בעלה, בדרכך להגן על כבודה של אישה ביזית אותה ברוב עם.

איש אינו יכול לנהוג באשתו כרצונו, הוא אינו רשאי לשאת אלף נשים, לא להעבירה כרכוש מיד ליד ובוודאי לא רשאי "לנפצה על הקיר", לא לפי ההלכה ולא על פי החוק. ההלכה, כמו החוק, מגנה על האישה.

לאורך ההיסטוריה, באופן יוצא דופן ובניגוד גמור לנהוג ברחבי העולם העתיק, לאישה היהודייה היו זכויות גם בביתה וגם בצאתה ממנו. ואכן נותרה סוגיית העגינות כחרפת העולם היהודי.

במידה רבה חדלה ההנהגה היהודית ממציאת פתרונות לסוגיות שהתחדשו בעולם המודרני. מדובר בכשל מוסרי בלתי נתפס, ובעוולה שנוגדת את חוק יסוד כבוד האדם וחירותו ואף את המוסר הטבעי. נכונה הביקורת כלפי ההנהגה הדתית על כי לא השכילה למצוא פתרון לסוגיה זו, ואף עם קריאתך כלפי המדינה היהודית דמוקרטית שנותנת יד לעוולה כה קשה להתקיים תחתיה, קל להזדהות.

אולם – החברה המודרנית מקדשת את הבחירה החופשית. צריך לזכור כי לפי נתוני הלמ"ס חיים במדינת ישראל כ-55% אזרחים יהודיים, המגדירים את עצמם כדתיים או כמסורתיים. הם בוחרים במסורת או בדת כאורח חיים על נפלאותיה ועל קשייה, בתוכם גם צביה. כבד אתה את הבחירה של צביה, שיכלה להסיר מעליה כל עול לו רצתה להפר את כללי המשחק של העולם הדתי אליו היא משתייכת, ובכל זאת בחרה להישאר בו.

התביעה הקונקרטית העולה מדבריך היא כי יש לדרוש מן המדינה להרחיב את השורות ולאפשר לבתי דין כשרים ופרטיים להתקיים תחתיה, ובכך לאפשר מגוון רחב של פסיקות הלכתיות מתקדמות. תן ליבך ועיניך כי צביה איננה מבקשת להשתחרר מכבלי הדת אלא מכבלי בעלה.

יד לאישה הוא ארגון נשים אורתודוכסי הפועל לשחרור נשים מסורבות גט ועגונות. בשיתוף עם בתי הדין הרבניים. אנחנו פועלות יום יום באמצעות כלים הלכתיים להביא את אותן נשים אל החופש ועושות זאת בהצלחה מרובה. ידידותינו במרכז צדק, שייצגו את צביה, מצאו אף הן פתרון הלכתי בבית דין פרטי. מכאן אתה למד שהבעיה איננה ההלכה אלא האומץ לעשות בה שימוש פורץ דרך, כמילותיה של גב' בלו גרינברג, מחלוצות הפמיניזם האורתודוכסי היהודי, "כשיש רצון רבני – יש מוצא הלכתי".

פנינה עומר, מנכ"לית ארגון 'יד לאישה' מבית רשת אור תורה סטון, המייצג עגונות ומסורבות גט